#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"תכג. מדוע ניתן לומר דס""ל ששינוי קונה:<br>1) לר""ש בן יהודה שאמר שאם צבע לראשית הגז מצטרף.<br>2) לב""ש שאמרו שאתנן ששונה אסור.<br>3) לראב""י שאמר שגזל סאה של חיטין טחנה ולשה והפריש ממנה חלה בברכה ה""ז מנאץ.<br>4) לרשב""א דאמר כחשה א""ל הרי שלך לפניך.<br>5) לר' ישמעאל דאמר שמפריש פאה אפילו מהעיסה? "	"1) שלא אמר אלא בצבע שיכול להעבירו ע""י צפון.<br>2) שלא אמרו אלא לגבוה משום דמאיס.<br>3) שלא אמר אלא לענין הברכה משום דהוה מצוה הבאה בעבירה.<br>4) שלא אמר אלא בכחשה דהדר דמפטמו וחוזר לקדמותו.<br>5) שלא אמר אלא לענין פאה משום דכתיב תעזוב יתירא."	"ב""ק צד."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכד. אלו דרשות דורשים מ'תעזוב' יתירא דכתיב בפאה?&nbsp;	"ת. 1) לרבא בדעת ר' ישמעאל שאין שינוי קונה בפאה ולכן אם לא הפריש לפני שעשאה עיסה מפריש מן העיסה.<br>2) כתבו התוס' (ד""ה לא) שלאביי דאמר דכל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני נצרך 'תעזוב' יתירא לומר שאף שעבר על לא תכלה יפריש מן העומרים.<br>3) לכו""ע שהמפקיר כרמו והשכים לבוקר ובצרו חייב בפאה."	"ב""ק צד. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכה. תניא מרחו מעשר ונותן לו, מדוע לא הוזכר גם שצריך לתרום? 	"תירצו התוס' (ד""ה מרחו) דמשום דתרומה דבר מועט הוא, דחטה אחת פוטרת את הכרי, לא חשש למיתני תורם ומעשר, אבל לעולם תורם ומעשר <sup>קסה</sup>. ויש מפרשים שלא הוזכר תורם כיון שכבר בגורן היו רגילים לתרום.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסה.  כן הביא הרשב""א  (ד""ה מרחו)  את דברי התוס' עוד תירץ הרשב""א דכל שאמר מעשר ונותן לו כאלו אמר תורם ומעשר, שהרי אינו רשאי להקדים מעשר לתרומה, הלכך כל שאתה מחייבו לעשר כאלו חייבתו לתרום.</span>"	"ב""ק צד. "		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכו. ר' יוחנן אמר שאין לגזלן להחזיר משום תקנת השבים. מה הם שני הטעמים שבארו התוס' שלא הקשו עליו מהמשנה דקתני שמשלם כשעת הגזילה ומה הטעם הנוסף שמאנו בו התוס' ומדוע מאנו בו? 	"כתבו התוס' (ד""ה בימי) בשם ר""ת שרבי תיקן תקנת השבים לדורו בלבד ולכן לא הקשו לר' יוחנן מהמשנה לפי שהמשניות היו קודם רבי ורבי סדרם. ור""י אומר דלא תקן רבי דאין מקבלים אלא מאותם בני אדם שרוב עסקם ומחייתם מגזל ולכן מהמשנה לא יכלו להקשות שלא עשו תקנה מלקבל מאדם שגוזל באקראי בעלמא <sup>קסו</sup>. אבל אין לפרש שרבי לא תיקן אלא באותם שעשו תשובה ולכן לא הקשו מהמשנה, שהברייתא דגזלנים ומלוי בריבית שעליה דיבר ר' יוחנן לא משמע דאיירי בעשו תשובה ועוד שכל אדם יכול להערים כאילו עשה תשובה ויחזיר מעצמו ולא יקבלו ממנו <sup>קסז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קסו.  כתב הרשב""א  (ד""ה הא)  שטעם זה אינו מחוור בעיני, דאדרבה גזלן עתיקא בעי למקנסיה, כדאמר ליה ר' נחמן לקמן בההוא דגזל פדנא דתורי מחבריה האי גזלנא עתיקא הוא ובעינא למקנסיה.
<br>קסז.  והרא""ש  (סי' ב)  חלק על דברי התוס' שכתב שתקנת השבים דוקא בבאין מעצמם לעשות תשובה כההיא עובדא דרבי ומשום דלא תנעול דלת בפני בעלי תשובה, אבל עומדים במרדם כופים אותם להחזיר.</span>"	"ב""ק תוס' צד:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תכז. מדוע הקשתה הגמ' אי עשה תשובה מאי בעי גביה והרי שמא איירי שהחזיר ולא קיבלו ממנו שאין מקבלים מהם? (3) 	"תירצו התוס' (ד""ה אי):<br>1) שאם החזיר ולא קיבלו ממנו לא חייבים בנים להחזיר מפני כבוד אביהם דתו ליכא גנאי.<br>2) שבדבר שמסויים מקבלים מהגזלנים מפני כבודם.<br>3) שהיה לו למוכרו או להוציא מתחת ידו ומדלא עשה כן ולא חשש לכבודו אף הבנים אינם צריכים להחזיר."	"ב""ק תוס' צד:"		
